Nikon D600 נגד Canon 6D - הקרב על הארנק

ניקון וקנון, שתי המובילות בשוק ה-DSLR הישראלי, הכריזו לאחרונה על מצלמות פול-פריים זולות, הכי זולות שיצאו אי-פעם… אבל במחיר שנמצא טיפה מתחת ל-10,000₪, זול זה לגמרי יחסי. עולם הצילום הדיגיטלי שואף בזמן האחרון למצלמות קטנות וקלות יותר עם חיישנים גדולים יותר, וזה לא סוד שמלחמת המגה-פיקסל לאט לאט מתחלפת במלחמה שונה לחלוטין – אנשים מתחילים להבין שהגודל כן קובע (בחיישנים לפחות). במידה ואתם רוצים לעלות למגרש של הגדולים, ולא יודעים באיזה פול-פריים לבחור, אני כאן כדי לעזור… להלן השוואה בין ה-Nikon D600 ל-Canon 6D.

אבל לפני שאנחנו צוללים למונחים הטכניים, בואו נבין מה Full-Frame אומר בכלל…

מצלמות SLR דיגיטליות, המכונות בקצרה DSLR, הינן המקבילה הדיגיטלית למצלמות הסרט הישנות. לכל מצלמות ה-SLR עדשות מתחלפות ועינית אופטית המאפשרת להסתכל דרך העדשה ולראות בדיוק את מה שהמצלמה תצלם כאשר תלחצו על המחשף. הרכיב היקר במצלמה הוא החיישן, על-מנת להוזיל עלויות, היצרניות פיתחו חיישנים קטנים יותר מגודל הפילם שהיה נהוג בזמנו. חיישן כזה נקרא חיישן "חתוך" – Crop sensor. מצלמות פול-פריים (מסגרת מלאה) נקראות כך כי יש להן חיישן בגודל של 36x24mm, בדומה לגודל הסרט שבו השתמשו במצלמות האנלוגיות.

אישית, אני לא אוהב את ההגדרה "מסגרת מלאה", כי בעבר הפילם בגודל 36x24mm נחשב ל-"פורמט קטן", וגם היום יש מצלמות דיגיטליות בעלות חיישן "פורמט בינוני", הגדול משמעותית מ-"מסגרת מלאה", אולם על-מנת לפשט את הדברים, אשתמש במונח full-frame בכל זאת.

Full Frame ביחס ל-Crop

"מה איכפת לי?" אתם שואלים? אז ככה: גודל החיישן משפיע בבחירת המצלמה שלכם. למצלמות פול-פריים יש יתרונות (וחסרונות) ברורים בסיטואציות שונות. בגדול, היתרון של חיישני פול-פריים הוא שהם מניבים איכות תמונה טובה יותר מאחיהם הקטנים – חיישני הקרופ, בייחוד בסיטואציות שבהן האור חלש ונדרש ISO גבוה יותר. החיסרון במצלמות full-frame הוא שהן גדולות ויקרות יותר מאחיותיהן – מצלמות ה-crop. בנוסף, יישנם מצבים שבהם חיישן קרופ עוזר לכם, מצלמת קרופ מגיעה רחוק יותר עם אותה העדשה (הגדלה של פי אחד וחצי בערך) ורבים לא ירצו לוותר על זה. עכשיו כשהבנתם את ההבדל בין מצלמת קרופ לפול-פריים, תוכלו להחליט מה מתאים לכם.

Nikon D600 נגד Canon 6D ללא עדשה

כצלם שאוהב לצלם באור טבעי, קוסמת לי האפשרות לצלם ב- ISO 6,400 מבלי לחשוש יותר מדי מ-"רעש" בתמונה. נכון לכתיבת שורות אלה, תמונה נקייה ב-ISO גבוה כל-כך זו פריווילגיה שקיימת במצלמות פול-פריים בלבד. בנוסף, במידה ואני רוצה להשתמש בתאורה מלאכותית, יש לי יותר "משחק" בשימוש בפלאשים קטנים. אולם אם אתם צלמי טבע (בעלי חיים) וספורט, יתכן שחיישן קרופ יהיה הבחירה ההגיונית עבורכם, כשעדשת 70-300 הופכת ל-105-450, אתם מסוגלים לצלם רחוק יותר במחיר נמוך יותר, ובכלכלה של היום זהו שיקול משמעותי.

אם החלטתם שאתם עולים למגרש של (החיישנים) הגדולים, ולא יודעים באיזה פול-פריים לבחור, אני חושב שאני יכול לעזור – להלן השוואה בין ה-Nikon D600 ל-Canon 6D (שימו לב, השוואה זו היא "על הנייר" בלבד, על-פי המפרטים שסופקו על-ידי קנון וניקון, זו אינה בדיקת מעבדה).

רגישות: לקנון רגישות גבוהה יותר לאור. ב-ISO מקסימלי של 25,600 מול 6,400, לקנון יתרון של שני סטופים על יריבתה. אולם על-פי היכרות עם דגמי עבר, ההפרש על הנייר גדול בהרבה מההפרש במציאות, ועם זאת, כנראה שקנון תתמודד קצת יותר טוב עם אור חלש, שתי נקודות לקנון.

Canon 6D ללא עדשה

חיישן עם רגישות גבוהה יותר, כל הזכויות שמורות לקנון USA.

פוקוס: לניקון יתרון משמעותי במספר נקודות הפוקוס – 39 מול 11, יותר נקודות פוקוס מאפשרות פיקוס מדויק ולעיתים מהיר יותר בפריים. בנוסף, לניקון יש 9 נקודות פיקוס צלב (Cross-type) מול נקודה אחת בלבד בקנון, נקודות צלב עוזרות להתפקס במצבים קשים. שתי נקודות לניקון.

קצב אש (מהירות בין תמונות): ניקון מצלמת 5.5 תמונות בשנייה מול 4.5 בקנון. ניקון מצלמת כ-20% מהר יותר מקנון. נקודה לניקון.

רזולוציה: לניקון 24.3 מגה פיקסל ולקנון 20.2 מגה פיקסל. לכאורה היתרון הוא של ניקון, אולם מדובר בתוספת יחסית זניחה (כ-500 פיקסל יותר ברוחב וכ-400 בגובה) ובנוסף יש אנשים שיעדיפו גודל (ומשקל) קובץ קטנים יותר. תיקו.

סלוטים לכרטיסי SD ב-Nikon D600

שני סלוטים לכרטיסי SD ב-Nikon D600, כל הזכויות שמורות לניקון USA.

כרטיס זיכרון: שתי המצלמות משתמשות בכרטיסי SD, אולם לניקון יש מקום לשני כרטיסי זיכרון במצלמה, לקנון יש אחד. יותר סלוטים מאפשרים יותר מקום לתמונות שלכם מבלי להחליף כרטיס (או לשמירת קבציRAW בכרטיס אחד ו-JPEG בכרטיס השני). נקודה לניקון.

גודל: קנון דקה וקטנה יותר מניקון, יש אנשים שיראו זאת כיתרון (תופסת פחות מקום בתיק), ואחרים שיראו זאת כחיסרון (פחות נוחה לאחיזה ולתפעול). תיקו.

פלאש: לניקון יש פלאש מובנה, לקנון אין. פלאש מובנה מאפשר להאיר את האובייקט שלכם בתנאי תאורה קשים (פחות מומלץ), ולשלוט מרחוק בפלאשים של ניקון (יותר מומלץ). אולם החוסר בפלאש עשוי לאפשר לקנון לאטום את המצלמה יותר טוב לניזקי אבק ומזג אויר. מכיוון שה-D90 שלי שרדה כבר כמה חורפים (ישראליים) בלי בעיה, אני לא חושב שאטימה טובה יותר היא שיקול משמעותי. נקודה לניקון.

הניקון D600 עם פלאש מובנה מורם

הניקון D600 עם פלאש מובנה מורם, כל הזכויות שמורות לניקון USA.

וידאו: הדרישה לוידאו ברמה קולנועית ממצלמות DSLR הולך וגובר. לשתי המצלמות יכולות וידאו דומות – 1080p ב-30 fps מקסימום, חיבור למיקרופון חיצוני, הקלטה של כחצי שעה רצופה וכו'. אולם הניקון מאפשרת יצוא של וידאו לא דחוס דרך יציאת HDMI, מה שכנראה יקסום להרבה מאד צלמי וידאו מקצועיים. נקודה לניקון.

תריס: לשתי המצלמות ביצועי תריס סבירים במהירות מקסימלית של 1/4000 של שנייה ומהירות סינכרון של 1/200 של שנייה. אולם לניקון הוגדרה עמידות של 150,000 קליקים מול 100,000 לקנון. נקודה לניקון.

NikonD600Shutter

התריס של הניקון D600, כל הזכויות שמורות לניקון USA.

גאג'טים: לקנון GPS ו-WiFi מובנה במצלמה, ה-GPS מאפשר שמירת נתוני מיקום בתמונות שלכם וה-WiFi מאפשר תקשורת אלחוטית עם המחשב או הטלפון החכם שלכם. לניקון יש מתאם ל-WiFi (WU-1B) ומתאם ל-GPS (GP-1) אך אם תרצו את הפונקציונליות שהם מציעים, תאלצו לשלשל עוד כמה מאות שקלים. נקודה לקנון.

מסך: לשתי המצלמות מסך בגודל 3.2 אינץ', אולם לקנון מסך ברזולוציה גבוהה יותר – 1,040k לעומת 921k בניקון – כ-10% יותר פיקסלים, רזולוציה גבוהה יותר בגודל מסך זהה מאפשרת צפייה נוחה יותר בתמונות ובווידאו שצילמתם. אולם לניקון יש עינית עם כיסוי 100% לעומת הקנון עם 97%. תיקו.

זמן יציאה: שתי המצלמות הוכרזו בהפרש של פחות משבוע, אולם את הניקון אפשר כבר למצוא בחנויות בארץ(!). הקנון לעומת זאת צפויה להגיח אל אויר העולם רק בדצמבר. כמי שכבר מרגיש תקופה ארוכה שהמצלמה הנוכחית שלו לא עומדת בדרישות, וחייב להשתדרג כמה שיותר מהר – נקודה לניקון.

פסק הדין: ההשוואה בין שני "דגמי הכניסה לעולם הפול-פריים" נראית בתחילה כמתבקשת, אולם כשחוקרים אותם מקרוב קבלים שתי הצעות שונות למדיי. מלבד העובדה ששתי המצלמות הינן פול-פריים, לשתיהן חבילת מאפיינים שונה מאד – יש שיעדיפו למשל פוקוס יותר מהיר בתנאים קשים (ניקון), ויש שיעדיפו את הרגישות הגבוהה יותר (קנון).

Nikon D600 crowned

על הנייר לפחות (עדיין לא ניתן להשוות פיזית בין השתיים), ניקון לוקחת את הגביע. ה-D600 עושה רושם של מצלמה יותר מתקדמת, עם יותר פריימים בשנייה, יותר נקודות פוקוס, וידאו נקי ומקום לשני כרטיסי זיכרון. הניקון קורצת גם לאלה שרק עכשיו נכנסים לשוק החיישנים הגדולים, וגם לאלה שמחפשים גוף שני עם ה-D800 או ה-D4 שלהם. מצד שני, הקנון עשויה להיות מתאימה יותר לצלמים מתחילים – פחות נקודות פוקוס עשויות להרתיע פחות את המשתמש הטרי, והיא גם מעט קטנה וקלה יותר. בנוסף, ה-WiFi וה-GPS עשויים לסובב את הראשים של אלה המחפשים את הגאג'טים המובנים, ויש גם סיכוי טוב שהמחיר של ה-Canon 6D ירד מהר יותר, אבל מדובר בספקולציות בלבד.

אם אתם משתמשים ותיקים, עם ערימת עדשות שמתאימה לאחת החברות, אני לא רואה סיבה מספיק טובה לעבור מחנה – הקנוניסטים ישארו עם ה-6D והניקוניסטים עם ה-D600. אולם מי שחדש בשוק עומד בפני החלטה קשה יותר שכנראה תתבסס על המאפיינים שיותר מושכים עבורו באופן אישי. עבורי זו ללא ספק הניקון.

בסוף היום אל תשכחו דבר אחד, המצלמה היא כלי – היא כאן כדי לעזור לנו לתפוס תמונות טובות, אבל זה לא המצלמה שמצלמת תמונות טובות, זה הצלם.

רוצים לדעת מתי מתפרסמת הכתבה הבאה? הוסיפו את האתר לקוראי ה-RSS שלכם או הירשמו באימייל, זה חינם!  ניפגש בקרוב, עד אז תצלמו המון, ושהאור תמיד יהיה איתכם.