מתאים ל:מתחילים / חובבים / מתקדמים / מקצוענים

הקדמה:

אני יודע שהבטחתי בפוסט הקודם להסביר לכם איך לאחד את תמונות הברקים יחד, לא לדאוג 🙂 לאחד תמונות של ברקים, ותמונות של שבילי כוכבים זו אותה טכניקה בדיוק, אז חשבתי לעצמי- "שניים במחיר אחד" – נלמד איך לצלם שבילי כוכבים ובאותה הזדמנות איך לאחד את תמונות שצילמנו.
הפעם נלמד את הטכניקה של צילום שבילי כוכבים…

שבילי כובים במצוקי דרגות

שבילי כובים במצוקי דרגות

מי שמכיר אותי ואת הסגנון שלי יודע שאני מאד אוהב לצלם חשיפות ארוכות, צילום שבילי כוכבים הוא בעצם חשיפה ארוכה (מאד) של שמי  הלילה, כשכדור הארץ מסתובב ביחס לכוכבים, החשיפה הארוכה גורמת לכוכבים "לצייר שבילים" בתמונה- ככל שהחשיפה ארוכה יותר כך גם השבילים ארוכים יותר.

צילום שבילי כוכבים בבסיסו הוא פשוט מאד, שמים את המצלמה על חצובה, מחברים שלט, מגדירים את המצלמה למצב נורה (Bulb) ולוחצים על השלט, למרות שזה נשמע די קל, יש כמה נקודות שכדאי להתעכב עליהן, והן – מיקום וזמן  (מז"ל), קומפוזיציה והגדרות מצלמה.

הדבר הראשון והכי חשוב: התרחקו מהעיר!!! לא ממש משנה איפה אתם מצלמים, כל עוד יש לכם נושא מעניין, אבל אור סביבתי פוגע בחשיפה, אור הכוכבים חייב לגבור על אורות העיר ע"מ שיווצרו שבילים, אחרת הכוכבים יבלעו לתוך האור הסביבתי (שמעכשיו נקרא לו אור מזהם). החיישן אוסף הרבה יותר אור בחשיפה ארוכה ממה שהעין האנושית מסוגלת לראות (חשיפה נצברת). בנוסף לערים שמייצרות אור מזהם בכמויות, גם הירח מחזיר אור שעלול לפגוע בתמונה (לעולם אל תכניסו את הירח לפריים בחשיפה ארוכה, הוא יצא שרוף לחלוטין) וגם עננים פוגעים בתמונה – מעבר לעובדה שהם מסתירים את הכוכבים שאותם אנחנו מצלמים הם מחזירים אור מזהם ישר לתוך החיישן שלנו. במקרים מסויימים עננים קטנים שאפשר לראות דרכם יכולים להוסיף עניין לפריים אבל באופן כללי הם פשוט הורסים את התמונה.

דוגמה לתמונה שבה עננים עדינים מאד חצו את הפריים:

שבילי כוכבים - צולם בהרי ירושלים

עשרות תמונות מאוחדות בstartrails,ארבע דק' חשיפה כל אחת.

קומפוזיציה –  החיבור לקרקע-  צילום שבילי כוכבים ללא קרקע/רקע קדמי (foreground) עלול לתת תחושה של ניתוק מהמציאות, רקע קדמי יוסיף עומק ולכן יהיה מושך יותר מבחינה ויזואלית. לכן כדאי לצלם אוביקטים מעניינים בקידמת הפריים, בלילות חשוכים במיוחד האוביקט עלול לצאת חשוך לכן מומלץ להאיר אותו באופן מלאכותי, או לחשוף פריים אחד במיוחד עבורו. למצלמה עלול להיות קשה להתפקס על האוביקט בלילה, לכן השתמשו בפנס גם לפני תחילת הצילום כדי לעזור לה.

מעגלים או פסים- אם תכוונו את המצלמה צפונה/דרומה תקבלו שבילי כוכבים מעגליים  (סביב כוכב הצפון/ הקוטב הדרומי), לעומת זאת קומפוזיציה שתכיל את האופק במזרח או במערב תייצר פסים ארוכים לאורך השמיים, שימו לב שכוכבים "זזים" יותר מהר ככל שמתרחקים מהקטבים.

הגדרות מצלמה – טעות מספר אחת שכדאי להימנע ממנה היא פיקוס לאינסוף, לכל עדשה יש את השילוב צמצם/פוקס הכי טוב – כלומר המרחק הקרוב ביותר שאפשר לפקס אליו את העדשה על מנת שנקבל את האופק בפוקוס (המרחק הזה נקרא hyperfocal distance). בצילום כזה (ובצילום נוף בכלל) לרוב נרצה להגדיר את הפוקוס למרחק הזה כדי שכל התמונה תהיה בפוקוס. למי שמעוניין לדעת איך העדשה שלו מתנהגת יכול להשתמש במחשבון עומק שדה, יש המון מחשבונים כאלה באינטרנט, ולטלפון החכם, אני אישית משתמש במחשבון הזה, (אל תשכחו לבחור את סוג המצלמה שלכם ולהמיר למטרים)

בהתאם לצמצם שבחרתם כדאי להגדיר את הרגישות, במידה והצמצם סגור במיוחד (מספר f  גבוה) יש להגביר את הרגישות, ככלל אצבע הייתי ממליץ לא לעבור את ISO800 במצלמות שאינן full frame, ע"מ להימנע מגירעון.

דוגמה לתמונה שנחשפה לכ150 דקות במצלמה דיגיטלית:

שבילי כוכבים סביב כוכב הצפון, נחל אלות ליד המדורה בחניון הלילה

חשיפה אחת של מעל שעתיים, שימו לב לכל החסרונות

דרך נוספת להימנע מגירעון היא מספר חשיפות קצרות יחסית במקום אחת ארוכה, אני מצאתי שבD90, חשיפה של 4 דקות היא איזון טוב בין רעש בתמונה לבין הרבה (מדי) חשיפות. פתרון זה גם מונע את בעיית התחממות החישן (בחשיפה ארוכה החיישן מתחמם, החום נקלט בפיקסלים כאור (אינפרא אדום) ולבסוף מופיע בתמונה כרעש/צבע), לכן מומלץ להשתמש בשלט או באינטרוולומטר (ולהגדיר שניה בין חשיפה אחת לשניה). במידה ובחרתם להשתמש בטכניקה זו, צריך לכבות את ניקוי הרעשים במצלמה, אחרת היא לא תאפשר לכם לצלם תמונה נוספת לפני שתסיים את עבודת הניקוי ולכם יהיו חורים בשבילי הכוכבים.

למי שנוח עם צילום RAW אני  ממליץ בחום לצלם במצב זה, הקובץ יאפשר לכם לשלוט בצורה טובה יותר באיזון הלבן (White Balance) וגם יכיל יותר פרטים, אבל זה אומר שהרכבת התמונות אח"כ תהיה משימה יותר ארוכה.

רוקדים לאור ירח

רוקדים לאור ירח

כתומך נלהב בעידן הצילום הדיגיטלי אני נאלץ להודות שיש לבעלי מצלמות הפילים מספר לא מבוטל של יתרונות בצילום שבילי כוכבים, עלינו, צלמי הדיגיטל המודרנים. להם  לא תהיה השפעה משמעותית לאור סביבתי בין חשיפות של דקות לבין שעות, במילים אחרות: צילום לילי ללא תאורה ישירה עם סרט ISO100, אחרי שעת חשיפה יהיה בהיר רק במעט יותר מאשר אחרי 10 דק' חשיפה. ורק מקורות אור ישירים (=כוכבים) ישפיעו על חשיפת הסרט. מכאן שאפשר לחשוף פריים אחד ארוך כדי להשיג את אותה התוצאה שאנחנו, בעלי המצלמות הדיגיטליות, נצטרך לחשוף עשרות (אם לא מאות) פעמים על מנת שלא להיתקל בחסרונות הצילום הדיגיטלי בדמות חיישן מתחמם, גירעון וחשיפה נצברת.

טיפים וטריקים:

  • במידה ויש רוח עדיף לצלם עצמים שלא מושפעים ממנה ע"מ לקבל תמונה חדה ולא מרוחה.
  • כדאי להניח את החצובה במקום יציב, ועל רגלי החצובה להניח דברים כבדים ע"מ שלא תזוז, בנוסף, כדאי להסיר/לקבע את הרצועה והכבל לשלט ע"מ שלא יתנופפו ויגרמו לויברציות לא רצויות.
  • אפשר להשתמש בפנסים/פלאש עם ג'לים צבעוניים ע"מ להאיר את העצמים שמצלמים ולקבל תמונה יותר 'מעניינת'.
  • אפשר לצלם פריים שחור כדי להחסיר אותו מהתמונה הסופית ובכך להימנע מחלק גדול מהרעש, צלמו תמונה במשך חשיפה זהה עם המכסה ואח"כ הוסיפו את התמנה במקום המתאים בתוכנה כך שתחסיר פיקסלים חמים וקרים מהתמונה המקורית.
  • כבו את השימוש במיצבי תמונה למיניהם (IS, VR, OS וכו') הם זוללים סוללה ומיותרים כשהמצלמה על חצובה (למען האמת הם אפילו עלולים להזיק לחדות התמונה).
  • למשתמשים בעדשות עם טבעת צמצם, אפשר ליצור אפקט מעניין אם מתחילים בצמצם פתוח לגמרי ואחרי כדקה מתחילים לסגור אותו, שבילי הכוכבים יקבלו קצה בוהק. (יש להיזהר במיוחד לא להזיז את המצלמה תו"כ סיבוב הטבעת!)
  • עוד טריק באותו סגנון הוא לאחר כדקה אל תוך החשיפה לכסות את העדשה לדקה, הכוכבים יקבלו אפקט שובל.
שבילי כוכבים בהרי אילת

שבילי כוכבים בהרי אילת

השורה התחתונה: איך לצלם שבילי כוכבים:

ציוד הכרחי: מצלמה עם או בלי מצב Bulb, כל עדשה תתאים אבל עדיף עדשה רחבה ומהירה (עם צמצם f2.8 ומטה), חצובה.

ציוד מומלץ: שלט/אינטרוולומטר.

הגדרות:

  • צמצם ורגישות: פתוח ככל שהסביבה ועומק השדה מאפשרים, פחות אור סביבתי ונק' פוקוס רחוקה יותר מאפשרים לנו צמצם פתוח יותר. את הרגישות יש לקבוע בהתאם (צמצם סגור=רגישות גבוהה ולהפך) תזכרו שחשיפות ארוכות גוררות גירעון לא סימפטי.
  • חשיפה: 10 שניות עד שעות שלמות (פחות אור סביבתי מאפשר לנו חשיפה יותר ארוכה).לבעלי המצלמות הדיגיטליות אני ממליץ לא לעבור את סף 5 הדקות על מנת להמנע מגירעון והתחממות החישן .

מי שמעוניין בקריאה נוספת ומעמיקה יותר (באנגלית) יכול להכנס לכאן: Star Trails and Night Photography שנכתב על ידי Steven Christenson

לכתבה הבאה בסדרה – איך לצלם שבילי כוכבים – חלק ב' (או איחוד תמונות ב-Startrails, מדריך מצולם).

 

Star Trails and Night Photography

יש לכם טיפ משלכם? שתפו אותו איתנו כאן, הוסיפו תגובה למטה.

רוצים לדעת מתי מתפרסמת הכתבה הבאה? הוסיפו את האתר לקורא ה-RSS שלכם, זה חינם!
ניפגש בשבוע הבא, עד אז תצלמו המון ובעיקר… תהנו!