נכתב באוטובוס, ב-28/7/2011, לאחר יום עבודה מפרך, בנסיעה שלאורך 100 הקילומטרים המפרידים בין תל-אביב לבאר שבע.

"בחדר יושבים אדם שול – הלא הוא המעצב הדגול של המגזין (וקופירייטר בארון), תומר יעקובסון – העורך בפועל המקורי של המגזין, האדם שעמל להביא אותו למקום המרשים שבו שהוא היום, ואנוכי – העורך בפועל החדש והירוק של קומפוזיציה. אנחנו מתאמצים מאד להחליט על כותרת לכתבה בעיתון, כל כך מתאמצים, עד שרמת הדציבלים בחדר לא הייתה מביישת רעידת אדמה קטנה, ככה זה שלאנשים כל-כך איכפת ממה שהם עושים- כשהעבודה שלהם היא גם התשוקה שלהם. מיטל שחור- רכזת המערכת של העיתון, והדבק שמחזיק את המגזין מאוגד, נכנסת לחדר, ומצליחה, בלי מאמץ נראה לעין, להשתיק אותנו למספיק זמן כדי להשחיל כמה מילים חשובות על הגיליון הקרוב ועוד כמה מילים קופצניות על החולצה-החמודה-שהיא-קנתה-אתמול-בפחות-מעשרים-שקל ויוצאת כלעומת שבאה, אבל לא לפני שהיא רודה בנו, ספק בצחוק – ספק ברצינות, על כך שאנחנו לא בודקים מיילים מספיק פעמים ביום, ומותירה אותנו להמשיך בויכוח הקולני, אלא שכבר מזמן עזבנו את הכותרת ההיא (זה לא שהגענו להחלטה, אבל זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שלרוב המוחץ בינינו יש הפרעות קשב וריכוז) ועכשיו אנחנו דנים בפורמט הריבועי בעשריה, או בבלוג צילום חדש שנפתח באיזו מדינה נידחת, שמוכיח פעם נוספת שזה לא המצלמה שמצלמת תמונות טובות, (זה הצלם!). אולם חוזרים מהר לדון בעינייני המגזין – נזכרים שעוד אין דבר עורך – מייל קצר לעורך הראשי והאגדה, רועי גליץ, וכרבע שעה מאותו הרגע, נוחתות לי בתיבה כ-170 מילים רהוטות, משעשעות ומעוררות השראה, חמות מהתנור ומוכנות לפרסום.           בזמן הזה אפילו הספקנו להחליט, בצורה מתורבתת להפליא, מה יהיה סדר הכתבות בגיליון הקרוב, מפתיע כמה שזה עבר חלק… אבל אל דאגה נותרו עוד כמה אייטמים שיש לנו חילוקי דעות לגביהם, עושה רושם שזה עלול להמשך אל תוך הלילה..August, here we come!"

ככה נראת פחות או יותר ההתנהלות במערכת לקראת יציאת גיליון חדש לאויר, שוב חצינו קוים שאין לעוברם (deadlines), אבל אתם חייבים להודות שהמוצר שווה את ההמתנה

זהו להפעם, תמשיכו לצלם המון ובעיקר – תהנו!